צריך להיות בשטח כדי להבין מה קורה באחיסמך באמת: משטח שהיה תקוע במשך כמעט עשור, מתבצעת כאן בשנה האחרונה בנייה מסיבית של אלפי יח”ד ובתוך שנתיים יתגוררו כאן אלפי משפחות חרדיות בשטח האחרון שנותר לציבור החרדי במרכז הארץ •  ואיך הצליחו הקבוצות להגיע למימון בתנאים הטובים ביותר

פרויקט אחיסמך

“אתה לא תאמין למה שתראה מול עיניך”, אמר לי ר’ אברהם להב שמייצג כיום את כלל הקבוצות השונות באחיסמך מול הרשויות, בשיחה המקדימה שערכתי עימו לפני הסיור באחיסמך. ההתלהבות נשמעת בקולו של להב, ולא בכדי. הוא היה שם מהרגע הראשון כשנתחם החוזה לרכישת המגרשים הראשונים, והוא היה גם זה שקידם את כל ההליכים גם כשנראה היה שהכל תקוע וכמובן ממשיך לקדם עד לסוף הטוב.

להב לא וויתר והתעקש שאסע איתו לאחיסמך, נסענו.

זו לא הפעם הראשונה שסיירתי שם. במשך שנים רבות התמונה לא השתנתה: שלט גדול, חלוד ודהוי של משרד השיכון בכניסה לאחיסמך והרבה מאד חול ואדמה בוצית. מעבר לכך, כלום.

ביום חמישי האחרון, היה תורנו להיות מופתעים. שורה ארוכה של עגורנים פעילים, עשרות שלדי בניינים חלקן כבר בקומה רביעית, בניינים שמוכנים לאכלוס כבר לקראת פסח הקרוב – ומעל הכל: מאות פועלים שעובדים מסביב לשעון.

משהו חדש מתחיל.

 

 

אחיסמך

תכירו את סעיפים 77, 78 שתקעו הכל

 

אחיסמך היתה התקווה הגדולה של הציבור החרדי, המקום האחרון שיועד לציבור החרדי באזור המרכז – וכגדול הציפייה כך גודל האכזבה.

בדיוק לפני עשור חתם העסקן הרב מיכה רוטישלד (לרפו”ש) יחד עם עוד מספר עסקנים בתחום הדיור שהיו חדורי תחושת שליחות, על רכישת קרקעות מהמושב אחיסמך, מהיזם דניאל יצחקי ומעוד אי אלו ערבים שהיו בעלים על מספר מגרשים באזור. בסך הכל ניתן יהיה לבנות על השטח שנרכש 1306 יח”ד, שבפועל אחרי תוספת שבס ניתן יהיה לבנות שם1,500 יח”ד.

הקרקעות נרשמו על שם עמותת ‘ועד הדיור השביעי’ (העיסקה נחתמה בשנת השמיטה ולכן הוחלט לתת לה את השם הזה), והמחיר ליח”ד קרקע עמד על עשרות אלפי שקלים בלבד, מה שהיה אמור לאפשר בניית דירות במחירים הכי זולים שיש בשוק. באזור ה- 600 אלף שקל לשלושה חדרים.

החשבון היה פשוט: אם בכל ה- 1,500 יח”ד יתגוררו רק חרדים אזי כל הקרקעות בסביבה יהיו גם לציבור החרדי – וכך יהיו בסופו של דבר יהיו כ- 3,600 יח”ד לציבור החרדי במרכז הארץ!

על הנייר זה היה נראה נפלא עד שהעסק החל להסתבך.

היזמים ביקשו לקבל הקלה קטנה ואפילו שולית בנושא החניות: לבטל את החניון התת-קרקעי ולצמצם את מספר החניות הדרושות לכל בניין, בנימוק צודק שלציבור החרדי יש פחות רכבים והם לא זקוקים להרבה חניות. רק להמחשה, בניית חניון תת קרקעי זו עלות של כ- 50 אלף שקל לחניה. לא משהו יקר מידי אבל כשיש עמותה שרוצה למכור דירות בזול היא רוצה לחסוך בכל שקל.

הבקשה הוגשה לוועדה המקומית שאכן אישרה את ההקלה, אבל היות ובראש העיר עמד אז מאיר ניצן, שמונה על ידי וועדה קרואה ולא היו לו יותר מידי סמכויות, החליט מהנדס העיר שהוא משחק אותה “ראש קטן” וטען שלא בטוח שלוועדה המקומית יש סמכות לאשר את ההקלה והעביר את ההחלטה הסופית לוועדה המחוזית.

וכאן החלו הצרות להגיע בצרורות.

החברים בוועדה המחוזית אמרו: רגע, אתם רוצים להפחית חניות בגלל שזה מיועד לציבור החרדי, אז בבקשה תעשו שינוי תב”ע (תכנית בניין ערים) כללי ותוסיפו עוד שטחי ציבור כי לחרדים יש משפחות גדולות יותר ולכן הם זקוקים ליותר שטחי ציבור.

טענה בהחלט צודקת, אלא שבועד הדיור טענו מנגד: אין בעיה, שהמדינה תקצה את שטחי הציבור בסביבה אבל לא על חשבון המגרשים שאנחנו רכשנו בכסף מלא. ובכלל, טענו בועד הדיור, אנחנו רוצים לבנות לפי התב”ע הישנה שיש לה תוקף ותנו לנו את האישורים, מה אכפת לכם למי אנחנו מוכרים את הדירות? איך אתם יכולים להתערב לנו בהחלטה כזו?

זה לא עזר הרבה והוועדה המחוזית הפעילה את סעיפים 77 ו – 78 שמשמעותם היא עיכוב הפיתוח והבניה במקום עד לשינוי תב”ע. וכמה זמן לוקח לשנות תב”ע, במקרה המהיר ביותר מדובר ב – 7 שנים, ובמקרה הפחות מהיר 12 שנה. לא אטרקציה גדולה.

לועד הדיור עמדו שתי אפשרויות: לגרור את הנושא כולו לבית המשפט או לגשת לשינוי תב”ע. הם החליטו ללכת על האופציה השניה מתוך תקווה לזירוז הליכים.

הישג: תב”ע חדשה ב- 3.5 שנים במקום 12

 

שלוש שנים לאחר מכן, ב – 2011, פרסם משרד השיכון שני מכרזים חדשים באחיסמך ל – 736 יח”ד בהם זכו עו”ד קרויזר (כיום קבוצת שכטר אופטיקנה) וקבוצת דיור למעשה וקבוצת “פלוק שרון” שייוצגו על ידי עו”ד אריאל יונגר, היועץ המשפטי של עיריית בני ברק. בתווך נעשו רכישות נוספות על ידי גורמים פרטיים כמו היזם ציקי כהן מבני ברק, עו”ד שחור ועוד. ביחד כבר מדובר על קרוב ל – 3,000 יח”ד לציבור החרדי.

אבל כעת כבר היה ברור לכולם:: עד שאין תב”ע חדשה, אין בניה.

פה החל המירוץ מול הזמן. במשרד האדריכלים “גיורא גור” שיש להם נסיון בתכנון ערים עם הדגש לציבור החרדי (הם תכננו בין היתר את העיר חריש), עשו עבודה מדהימה והצליחו לבצע איחוד וחלוקה מחדש של כל השטח. התוצאה הסופית היתה: 70 דונם נוספים עבור שטחי ציבור.

כעת היו צריכים לעבור עוד משוכה “קטנה” ולקבל את האישור של הוועדה המחוזית. כאן מגיע הקרדיט המלא לשר השיכון לשעבר, אורי אריאל. השר עם הכיפה הסרוגה הצליח להביא את אחד ההישגים הגדולים לציבור החרדי, עשה את הבלתי יאומן ובתוך 3.5 שנים, בחודש מאי 2015, הוועדה המחוזית אישרה את התתב”ע החדשה. אריאל עשה זאת לאחר שספג אש מהעיתונות החרדית שהוא לא עושה מאומה עבור מצוקת הדיור החרדית וזו היתה ההזדמנות שלו להוכיח כי הטענות נגדו לא נכונות.

הבעיה היתה שעברו יותר מידי שנים והציבור שכבר שילם כסף לעמותות לפני מספר שנים החל לאבד את הסבלנות. קחו למשל, זוג צעיר שקנה ב – 2010 דירה באחיסמך, ושש שנים לאחר מכן כבר יש לו ארבעה ילדים והתבססו בבית שמש. עכשיו לך תבקש ממנו שיישאר חבר בעמותה וימשיך עם הקבוצה הלאה. רבים מכרו את הזכות שלהם בדירה לאחרים.

המצב הזה של המתנה כה ממשוכת לדירה במשך שנים ארוכות הביאה לכך שאחיסמך הפכה לסמך ודוגמא להתנהלות כושלת – בו בזמן שהבעיה המרכזית היתה רק שינוי תב”ע לטובת הציבור החרדי, ובסופו של דבר התושבים שיגורו שם יברכו את ראשי הוועדה המחוזית על התעקשותם להקצות להם שטחי ציבור.

רוצים לקבל מימון מהיר לפרויקט שלכם השאירו פרטים כאמין:

Facebook
Google+
WhatsApp
Email

כתיבת תגובה

הרשמו לניוזלטר

סגירת תפריט