השווקים הפיננסיים מגיבים לקורונה | צילום: OSORIOartist, שאטרסטוק

מקבלי דמי האבטלה צפויים לחזור למעגל העבודה עם סיום המשבר, כך שהמספרים שאנו רואים היום הם זמניים. ככל שהמשבר מתארך עולה הסיכוי שעסקים יקלעו לקשיים וחלק מאותם עובדים בחל”ת אכן יהפכו למובטלים • הגדלה של הנפקות האוצר בשלב זה עשויה להביא לעלייה בתשואות, בעיקר בחלק הארוך של העקום

ענף המסחר, שירותי אוכל והארחה, שמהווה כ-11% מהתוצר נמצא בהשבתה כמעט כוללת. רשתות המזון הן היחידות, שמשתייכות לענף, ועדיין עובדות בתפוקה מלאה. בענפי השירותים חלק מהעבודה נעשית מהבית, אבל התפוקה היא נמוכה, ובוודאי שאין מיזמים חדשים. התעשייה פועלת בחלקה מתוקף תקנות החירום, אבל כנראה שהתפוקה רחוקה מימים רגילים. בסקטור הציבורי כ-70% מהעובדים לא מגיעים למקום עבודתם – כלומר פגיעה ניכרת בפעילות. “זה כמעט חסר משמעות לדבר על עומק המיתון – במונחי צמיחה אפשר להגיד אולי ששליש עד חצי מהפעילות הכלכלית של המגזר העסקי אינו מתקיים עתה. סימן השאלה הגדול הוא לכמה זמן, וכאן ההערכה של כל אדם מן היישוב טובה כנראה לא פחות משל טובי המומחים. במשרדי הממשלה מעריכים כי לאחר חופשת הפסח ניתן יהיה לחזור בהדרגה לפעילות. בתרחיש זה החברות ומשקי הבית יוכלו לגשר על תקופה קצרה יחסית של פגיעה בהכנסות, וסביר שנראה עליה חדה בפעילות לאחר מכן, אם כי הצמיחה השנה עדיין תהיה כנראה שלילית”, כותבים כלכלני הפועלים בסקירתם השבועית.

משרד התעסוקה מאפשר למעסיקים להוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום, ובד בבד הקל את התנאים לקבלת דמי אבטלה לאלו שיצאו לחל”ת. מאות אלפי עובדים החלו לדרוש דמי אבטלה בתקופה זו. משקי בית אלו עדיין לא עונים להגדרה הרשמית של מובטלים על פי הלמ”ס, בין השאר כיוון שאינם מחפשים עבודה בפועל. בכל מקרה ההכנסה של משקי בית אלו צפויה להיפגע מכיוון שגובה דמי האבטלה הוא מוגבל לסכום של 422 שקל ליום. לדברי הכלכלנים, “רוב מקבלי דמי האבטלה צפויים לחזור למעגל העבודה עם סיום המשבר, כך שהמספרים שאנו רואים היום הם זמניים. ככל שהמשבר מתארך עולה הסיכוי שעסקים יקלעו לקשיים וחלק מאותם עובדים בחל”ת אכן יהפכו למובטלים. אנו מעריכים כי עם סיום המשבר, כשהערפל יתפזר, סביר שנראה קפיצת מדרגה בשיעור האבטלה, אולם בסדרי גודל של עוד עשרות אלפי מובטלים ולא מאות אלפים”.

עוד כותבים כלכלני הפועלים בסקירתם, כי הגירעון הממשלתי עומד לקראת זינוק, מאחר וירידה חדה בהכנסות ממסים, עלייה בהוצאות הבריאות ושיפוי הביטוח הלאומי עבור תשלומי דמי האבטלה צפויים להגדיל את הגירעון. “אין בידנו יכולת לאמוד את ההשפעה של תקופת המיתון על ההכנסות מסים, ולכן גם לא את גודל הגירעון. הממשלה תיאלץ להגדיל באופן ניכר את ההנפקות בכדי לממן את הגירעון. בנק ישראל החל לרכוש איגרות חוב של מדינת ישראל, אם כי רכישות אלו נועדו להתגבר על בעיות של נזילות בשווקים. רכישות אג”ח אלו אינן יכולות לשמש ככלי למימון הגירעון התקציבי, שכן זה נוגד את חוק אי-ההדפסה. הגדלה של הנפקות האוצר בשלב זה עשויה להביא לעלייה בתשואות, בעיקר בחלק הארוך של העקום. כפי שניתן לראות בגרף, חרף הפחתות הריבית בעולם, ורכישות אג”ח מסיביות של בנקים מרכזיים תשואות האג”ח דווקא עולות”.

הכתבה פורסמה לראשונה במהדורת 'בחזית הכלכלית' במייל. להרשמה:

הכלכלנים מוסיפים להסביר את בעיית מדידת האינפלציה בכך שחלק גדול מסעיפי מדד המחירים לצרכן הפך ללא מדיד – נסיעות לחו”ל, נופש והארחה, תרבות ובידור, ארוחות מחוץ לבית וכדומה. “אנו לא יודעים כיצד הלמ”ס תתמודד עם בעיה זו, וזה עשוי להביא לתנודתיות גבוהה במדדי המחירים החודשיים. הירידה החדה בהכנסות משקי הבית עשויה לבוא לידי ביטוי בסעיף הדיור: רוב הסעיף נמדד בסקר של חוזי שכ”ד שחודשו באותו חודש. באופן תיאורטי, ובהנחה שחוזים מתחדשים אחת לשנה, והחוזים יחתמו באותו מחיר כמו לפני שנה (להערכתנו במצב הנוכחי יתכן שגם בירידת מחיר), אנו עשויים לראות את סעיף הדיור במדד יורד בחודשים הקרובים. גורם נוסף שעשוי להשפיע זו הירידה החדה במחירי הנפט בעולם. במחירים הנוכחיים מחירי הדלק צפויים לרדת בחודש אפריל ביותר מ-10%, נתון שלבדו יגרע ממדד המחירים 0.3 נקודות אחוז. מנגד, אנו רואים לחץ לעלייה במחירי המזון, והפיחות בשער השקל משפיע אף הוא על חלק מסעיפי המדד. כתוצאה מהשפעות אלו, ובעיקר ההערכה מחודשת לגבי התפתחות סעיף הדיור במדד, אנו מפחיתים את תחזית האינפלציה לחודש אפריל לרמה של 0.0%, ואת תחזית האינפלציה ל-12 חודשים קדימה לרמה של 0.4%”.

בהתייחסות לשער החליפין מציינים הכלכלנים כי התנודתיות הגבוהה בשער השקל לאו דווקא משקפת נהירה למט”ח בשל חשש ממשבר הקורונה, אלא יותר גורמים טכניים, כמו עליית הצורך בביטחונות דולריים, והקטנת גידורי מט”ח מצד גופים מוסדיים. “שניהם קשורים לירידות השערים החדות בשוקי המניות בעולם. בנק ישראל השתמש ביתרות שבידו על מנת לבצע עסקות החלף, כלומר הוא לא מכר מט”ח, אך סיפק לשוק נזילות במט”ח. פעילות זו בלמה את היחלשות השקל והביאה לייסוף חד בימים האחרונים”. עוד כתבו הכלכלנים בסקירתם, כי “הצעדים שבנק ישראל נקט עד כה דומים לאלו של מקביליו בעולם, אולם במינון נמוך יותר. בדומה לרוב הבנקים המרכזיים בנק ישראל החל לרכוש אג”ח ממשלתיות, וכן החל לעשות עסקאות החלף של דולר שקל, בכדי להקל על מצוקת הנזילות בשוק המט”ח. בניגוד לבנקים מרכזיים אחרים בנק ישראל לא הפחית את הריבית ולא החל לרכוש אג”ח של חברות, אם כי אפשרות זו לא נפסלה. הריבית בישראל הייתה נמוכה מאוד עוד טרם המשבר, ובמצב השווקים הנוכחי אין בידה להשפיע באופן משמעותי על מחירי הגיוס של הסקטור העסקי, שמושפעים עתה בעיקר מעלייה

בסיכונים, והיעדר נזילות. הממשלות והבנקים המרכזיים בעולם פועלים במרץ להנשים את שוקי האשראי, אם זה על ידי רכישות ישירות של איגרות, הקמה של קרנות בשיתוף עם הבנקים, הקלות בדרישות הון מהבנקים המסחריים וכדומה. אין להוציא מכלל אפשרות שנראה צעדים דומים מאומצים גם בישראל”.

אולי יעניין אותך גם:

הכתבה פורסמה לראשונה במהדורת 'בחזית הכלכלית' במייל. להרשמה:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

התחדשנו בעמוד פייסבוק

ושוב זאנוויל עם אתגרים מסוכנים על הבמה • צפו

רולי דיקמן בקליפ געגועים על הדור שאינו – “ימים יפים”

חובה צפייה! השלום זכר של כל ענקי הזמר

“אנא בכח”: ראש העיר בדואט עם פרחי הרא”ם

LIVE: תפילה היסטורית להנצל מהקורונה

מוישי רוזנברג מבקש: “וקבץ נדחינו”!

אהר’לה סאמט באלבום: אוירא דארץ ישראל

“יעדער זינגט”: דודי קנופלר עם להיט פורימי

“קיימו וקיבלו”: רולי דיקמן מפתיע באידיש

תורה פארשטאנד: גרשי אורי ושרוליק קלצקין

“וישמיענו”: משה קאליש בלחן חדש

ניגון לעלוב: החדש של סאמט, דסקל ומלכות

מעוניין לפרסם בסמארט-מגזין?

שלח לנו פרטים ונחזור אליך בשמחה!

תחזית מזג האוויר

סגירת תפריט

רגע לפני שאתה עוזב,

רצינו לעניין אותך ב-3 הכתבות החמות באתר

הרשם עכשיו ל'בחזית' לקבלת החדשות החמות ישירות למייל