טראמפ, שבניגוד למקבילו הישראלי שהתחנך על יסודות הפוליטיקלי קורקט צנח לזירה המדינית היישר מהעולם העסקי, מיישם למעשה מדיניות של איש עסקים קר. לא סתם איש עסקים קר, אלא מהסוג הגרוע והמבחיל ביותר שרק ניתן למצוא בוול סטריט. לשיטתו, בדרך לעושר, כל האמצעים כשרים – כולל מותם של מאות אלפי בני אדם. וכשמדובר בהישרדות כלכלית, על אחת כמה וכמה.
טענתו העגומה של טראמפ כי “גם מהשפעת מתים עשרות אלפים בשנה” לא רק שלא נכונה, אלא מוכיחה את כמה מדיניותו שגויה. שכן בעוד לשפעת קיים חיסון, לנגיף הקורונה אין חיסון או תרופה כלשהי. אז כיצד מתים כל כך הרבה אמריקאים משפעת מדי שנה? בגלל מדיניות הבריאות של אותם אנשי עסקים קרים שיעשו הכל בשביל להרוויח עוד כמה מיליונים – גם אם זה שהמעמד הנמוך לא יוכל להתחסן מפני הנגיף.
על נתניהו אפשר להמשיך ולמתוח ביקורת כי הפחדותיו הן אלו שמביאות לקריסת המשק, אך דבר אחד אי אפשר לקחת ממנו – את הקרדיט על ‘חינוך מיוחד’ למיליוני ישראלים שרגילים לעקוף את החוק בשיטות יצירתיות האחת מהשניה. זאת, בעוד מקבילו האמריקאי נתקל במצב של מגיפה עצומה שמזכירה ימים חשוכים טרם עידן הקידמה הטכנולוגית. לשם המחשה בלבד, מספר הנדבקים החרדים בניו יורק בנגיף הקורונה עומד על פי עשרות מאשר כלל חולי הקורונה במדינת ישראל כולה וקרוב לעשרה אחוזים מהחולים הישראלים נדבקו שם בנגיף ונשאו אותו לארץ בגופם.
משבר הקורונה אמנם בתחילתו והוא צפוי להשפיע על הכלכלה הישראלית והעולמית פי כמה וכמה בחודשים הקרובים, אך אם להסיק משהו מדברי נתניהו וטראמפ, זה שלפעמים עדיף להיות ‘רק’ אנשים ולא אנשי עסקים.