כשצינור הופך למשקפת. ילד חרדי בטבע | צילום: Lerner Vadim, שאטרסטוק

מתי קורה ברגע שבו אנחנו הופכים להיות חיקוי – והאם אפשר לחזור למהות? • רגע לנפש // טורה השבועי של שיפי חריטן ב’בחזית לאישה’, כעת גם ב’סמארט מגזין’

באחד הימים צעדתי לאורך הרחוב, ונתקלתי בילד כבן 5, עומד ומחכה כנראה להסעה. הילד לא עמד בשקט וחיכה אלא שר בקולי קולות שיר חסידי מוכר. הילד שר ושר בקולי קולות בלי להפסיק.

חייכתי לעצמי: תראו מה זה ילד משוחרר. הוא מתנהג ממקום פנימי מהותי ששייך לו. הוא רוצה עכשיו לשיר, אז הוא שר.

הרי מה קורה בהמשך? אם ההורים שלו לא מספיק בעלי כלים לחיים, (שזה למעשה כמו רובנו, ואיש אינו אשם), אולי הם יעמדו לידו ויגידו לו: תשיר יותר בשקט. אנחנו ברחוב.

זה יכול להיות במקרה אחר של ילדה שרוצה ללבוש לגן חצאית משובצת אדום סגול וחולצה מקושקשת צהוב תכלת וגרביים בצבע חום. אמא תזדעזע כי זה לא מתאים.

נלך לילדון אחר, בן שנה וחצי, שרוצה לאכול מרק ירקות בעצמו – אבל אמא תאכיל אותו כדי שלא יתלכלך חלילה.

הכתבה פורסמה לראשונה במהדורת 'בחזית לאישה' במייל. להרשמה:

וכך מבלי שנבין בכלל, אנחנו למעשה כולאים את המהות של הילדים וגורמים להם לפתח אישיות שהיא חיקוי והעתקה של מה שהם רואים או מתחנכים, ולא כפי שהם מרגישים בתוכם.

ואלו הם אנחנו, כך גדלנו. בפנים מסתתרים בנו ילדים שהמהות שלהם נותרה בילדות. משהו בתוכנו נכלא בגיל צעיר ומאז אנחנו במגננות והצגות.

אז מה עושים? קודם כל מבינים. דבר שני: מתחילים לנסות להבחין בין מה שאנחנו רוצים באמת לבין ההצגה שבה אנחנו חיים. יש לכם ילדים מרדנים? אתם נון קונפורמיסטים? תשמחו. תשאירו את זה ככה, תתייחסו אל עצמכם מהמקום שבו הפסקתם להיות אתם והתחלתם להיות חיקוי של…

רק חשוב לי להדגיש, ששינוי מתחיל מצעד קטן. לא ביום אחד פתאום לא אכפת לי מה אומרים עלי או לא אכפת לי מה אחרים רוצים – אבל בעולמו של הקב”ה שינוי זה התחדשות, אפילו ממש קצת כל יום.

בהצלחה לנו!

אולי יעניין אותך גם:

הכתבה פורסמה לראשונה במהדורת 'בחזית לאישה' במייל. להרשמה:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

לפוסט הזה יש 4 תגובות

  1. היה ניתן להבין שיש לתת לילד להיות משוחרר ולהתבטא בחופשיות. זו טעות. הורים אמורים להיות סמכותיים ולהציב מסגרת ברורה כמובן בהתאם לגיל ולא לעמוד ליד הילד ולמחוא כפיים על כל פריצת מוסכמות שילד עושה.

  2. ילד צריך להבין מהו טקט, ואיך צריך להתנהג במקומות מסוימים. לדעתי זה סוג של בניית אישיות אינטליגנטית ולא דיכוי. באופן אישי אני טיפוס שלא חשוב לו מה אומרים עליו בסביבה, אבל בגיל מסוים כבר לא אתן לילד שלי לשיר ברחוב. הכל תלוי איך מסבירים ומה מסבירים. הילדים שלי שרים ורוקדים במרחבים פרטיים ולא ציבוריים, וזה לא מדכא את הנפש שלהם בשום צורה. כמובן דעתי האישית.

  3. שלום רב. בנוגע למה שכתבת על כך שצריך לתת לילדים לחיות את הפנימיות שלהם – הסכמתי חלקית. אדם עיר פרא ייוולד. כמובן שצריך לשים גבולות וגם ללמד דרך ארץ והתנהגות נכונה. אם הילדה שלי שרה בקולי קולות ברחוב אני לא אשתיק אותה כי זה לא נעים אלא בגלל שצריך להתחשב באחר / לא צנוע לילדה לשיר בפומבי וכו’. כשהילד רוצה לאכול לבד – בשמחה, רק שינגב עם מגבון את המגש שלו ויכניס את הסינר למכונה כדי לעזור לאמא עם הלכלוך שנוצר (לא קשה לילד בן שנתיים!) ילדים צריכים מישהו שיגדיר להם גבולות כך הם מרגישים בטוחים ורגועים.

  4. אני כל כך נהנית ממך ואת כותבת כל מה שעולה בך ומורידה אותו בצורה הכי פשטנית ונוחה להבנה. אשרייך!

כתיבת תגובה

התחדשנו בעמוד פייסבוק

“פתאום כולם נזכרו לטפל בבריאות שלכם!”

פודי’ז! תוספת ירק צבעונית וקופצנית

מאיר צורטקוב בהפקה חובקת עולם • צפו

לצפייה: קובי אריאלי מטריף את הרשת

מלחמות היהודים והבומרנג של ליברמן

פיגוע דריסה: 14 חיילים נפצעו, מתוכם 1 קשה

תורה פארשטאנד: גרשי אורי ושרוליק קלצקין

“וישמיענו”: משה קאליש בלחן חדש

ניגון לעלוב: החדש של סאמט, דסקל ומלכות

‘אילנא דחיי’ של הרב מרדכי בן דוד

הצצה ראשונה לאלבומו של שרולי ורדיגר

‘מלכות’ ודווידוביץ’ שרים לאדמו”ר מסאטמר

מעוניין לפרסם בסמארט-מגזין?

שלח לנו פרטים ונחזור אליך בשמחה!

תחזית מזג האוויר

סגירת תפריט

רגע לפני שאתה עוזב,

רצינו לעניין אותך ב-3 הכתבות החמות באתר

הרשם עכשיו ל'בחזית' לקבלת החדשות החמות ישירות למייל